אלמנה אחת לקחה קשה את מות בעלה, ובמשך מספר
שנים לא רצתה לשמוע על גברים אחרים.
כעבור חמש שנים הצליחה בתה לשכנע אותה להתאוורר,
לפתוח חיים חדשים ולהכיר מישהו חדש. האלמנה אכן
הכירה גבר כלבבה, אבל בכל פעם שרצה לגעת בה, היא
דחתה אותו.
כעבור חודשיים של הכרות, הסכימה האלמנה לנסוע איתו
לסופשבוע במלון.
בלילה, כשניסה לקדם עניינים, נאותה האלמנה להוריד
חזייה ומכנסיים, אך נשארה עם תחתוני תחרה שחורים.
"בשביל מה התחתונים?", שאל הגבר. "תראה", השיבה לו,
"אתה יכול למזמז אותי ולגעת בי איפה שאתה רוצה, אבל
שם למטה, אני עדיין באבל".
בלילה השני הסיפור חזר על עצמו, האלמנה נותרה עם
תחתוני תחרה שחורים, וכשניסה להכניס לשם יד, דחתה
אותו והזכירה לו: "למטה אני עדיין באבל".
בלילה השלישי הרגיש הגבר שהוא לא יכול להתאפק יותר.
הוא הפשיט את האלמנה וגילה שוב שנותרה עם תחתוני
תחרה שחורים. ומיהר להתפשט בעצמו לגמרי, ונעמד
מולה עם זקפה שעליה מולבש קונדום שחור.
"מה זה הקונדום השחור הזה?", התפלאה האלמנה.
"הלילה מאחר וקשה לי לעכל את האבדה", השיב לה,
"החלטתי להיכנס לניחום אבלים!